דפי הנצחה

אליעזר שלזינגר
אליעזר נולד בשנת 1936 להורים בלומה וקופל בעיירה קטנה שבאזור שלזיה התחתונה שבפולין.
בן יחיד להוריו.
אביו היה סטאז'ר לעריכת דין והמשפחה התפרנסה מבעלות על בית מרזח.
בשנת 1939 , בעקבות הפלישה של גרמניה לפולין, המשפחה ברחה לגבול פולין רוסיה והשתקעה שם זמנית יחד עם מס' בני משפחה נוספים. לאחר כיבוש האזור ע"י הרוסים, הם נשלחו לסיביר, נלקחו לכפר על נהר אוב וקיבלו צריף. אביו של אליעזר עבד בכריתת עצים. העבודה הייתה קשה מאוד והמשפחה חיה בעוני.
לאחר שנתיים בסיביר, הוועד היהודי דאג להעביר את המשפחה דרומה לאוזבקיסטן.
הם הגיעו לעיירה מילוטינסק שבה פגשו יהודים נוספים. הם גרו אצל איכרים ואביו עבד כחנווני. בת הדודה פתחה כיתת לימוד מרובת גילאים מגיל 6 ועד 15 וזאת הייתה הפעם הראשונה שאליעזר הלך לביה"ס. הם נשארו בעיירה עד סוף המלחמה.
בשנת 1945 , המשפחה חזרה לפולין לעיר קרקוב. תנאי המחייה היו קשים ובכל זאת אביו של אליעזר התחיל לעבוד כעורך-דין ואליעזר בן ה 9- התחיל ללמוד בבית ספר היהודי "תרבות" והצטרף ל"שומר הצעיר".
אליעזר עבר לבית ספר ציבורי ושם נחשף לאנטישמיות. קן "השומר הצעיר" הפך להיות הבית השני והוא בילה את רוב זמנו שם.
אליעזר לחץ על הוריו לעלות לארץ ישראל דבר שהוביל לויכוחים גדולים בבית כי הם לא היו מעוניינים בשינויים נוספים. לבסוף, הצליח אליעזר לשכנעם, ובשנת 1951 הם החליטו לעלות ארצה.
בנמל חיפה המתינה לאליעזר נציגת השומר הצעיר. ההורים נשלחו למעברה "שער העלייה" ליד חיפה ואליעזר הצטרף לקבוצת חברת נוער בשם "שלהבת", שבקיבוץ גן שמואל. שם הוא פגש את: אילנה ארנין, יואל נשיא, ברכה בן איש, נעמי, מיכל רייביץ, ורדה אלכס, שרינה, מרים הראל ודניאל פלייסינג ז"ל. אליעזר שהה בגן שמואל שנתיים וחצי.
בשנת 1954 הגיע עם חברי הקבוצה לברעם. לאחר כחצי שנה הוא התגייס לצבא לשנתיים וחצי. לאחר הצבא אליעזר חזר לברעם והכיר את רינה.
הם התחתנו ב 1961- ונולדו להם ארבעה ילדים: ענבל, מענית, דפנה ועמית.
ברבות השנים נוספו 7 נכדים ונכדות.

בברעם עבד אליעזר שנים רבות במטע, בין היתר היה רכז קטיף והקים את החברה החקלאית במסגרתה עסק בהדרכה חקלאית. בקיבוץ מילא תפקידים רבים: היה מרכז משק, מזכיר, רכז ועדת עבודה, רכז ועדת קליטה, והיה חבר בועדות שונות.
בשעות הפנאי אהב מאוד לשחק שחמט ואף נהג להתחרות דרך האינטרנט עם שחקנים מכל העולם.
אליעזר היה חבר קיבוץ מעורב. אהב לחגוג את החגים, לשמוח, לרקוד בפורים ובמסיבות נוספות. היה לו חוש הומור ונהג לתבל את דבריו בקריצה הומוריסטית.
הוא הגיע לכל שיחות הקיבוץ עד לתקופה האחרונה ממש. היה קשור מאוד לילדיו וגם לנכדיו.
לאחרונה סבל מבעיות בליבו, רינה וילדיו היו לצידו לאורך כל הדרך, אך כוחותיו נטשו אותו והוא נפטר.
אנו משתתפים בצער המשפחה.
יהי זכרו של אליעזר- חברנו היקר- ברוך.